מדידות לחץ דם קונבנציונליות במרפאה לרוב משמשות באופן רגיל לטיפול ביתר לחץ דם ולמדדי ביצועי הרופא. מטרת המחקר היתה לבדוק את מדידות לחץ הדם בבית אחרי יתר לחץ דם שנמדד במרפאה, אשר בגינן הרופא לא שדרג את הטיפול, כדי להבדיל בין אינרציה טיפולית וחוסר פעולה מתאים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר לפני ואחרי ניטור לחצי דם בבית למטופלים עם יתר לחץ דם (יל"ד) לא מאוזן אשר נקבע על ידי מדידות לחץ דם במרפאה אשר בגינן הרופאים לא שדרגו את הטיפול. הרופאים קיבלו דיווחים על ממוצעי לחצי הדם בבית 2-4 שבועות אחרי הביקור במרפאה. מדדי התוצאה היו שיעור המטופלים עם יל"ד לא מאוזן המשתמשים במדידות לחץ דם ביתיות, שינויים בטיפול ביל"ד על ידי הרופאים, שינויים במדדי יל"ד על ידי הרופאים וגורמים הקשורים להבדלים בין מדידות בבית ובמרפאה.
החוקרים מצאו כי מתוך 90 המשתתפים אשר היה להם יל"ד במדידות במרפאה, ל-65.6% היה ל"ד במדידה ביתי <140/90 מ"מ כספית. הרופאים שינו את הטיפול ל-61% מהמטופלים עם מדידה ביתית של 140/90 או גבוה יותר, כאשר החלטות לגבי השארת הטיפול כמו שהוא לשאר המטופלים היו מבוססות על גורמים קשריים.
החלפת המדידה הביתית הממוצעת של ל"ד במדידות במרפאה ל-4% מהמטופלים על ידי שני רופאים שיפרה את השליטה של הרופאים בל"ד ב-3%-5%. מדד מסת גוף גבוה יותר ומספר רב יותר של תרופות ליל"ד היו קשורים במדידות ביתיות של ≥140/90 מ"מ כספית. מדידות ל"ד במרפאה לא העריכו את המדידות בבית.
החוקרים הגיעו למסקנה כי מדידות ל"ד ביתיות במקרים של חוסר ודאות עזרו להבדיל בין אינרציה טיפולית לבין חוסר פעולה מתאים ושיפר את מדדי יל"ד של הרופאים.
מקור:
Patil, S.J et al (2020) Annals of Family Medicine doi: 10.1370/afm.2491