מגיפת COVID-19 עוררה דיונים בקרב רופאים בנוגע לשאלה החשובה כיצד לנהל את הטיפול בחולי סרטן כאשר ישנו איום משמעותי להידבקות בנגיף הקורונה ולתחלואה ב-SARS-CoV-2.
עוד בעניין דומה
משטרים טיפוליים המכילים תרופות מסוג מעכבי נקודות בקרה חיסוניות (ICI) הם חלק מהטיפול הסטנדרטי של חולים עם סרטן כליה גרורתי מסוג mccRCC - קרצינומה clear cell. מאחר שטיפולים אלה מעכבים את פעילות המערכת החיסונית, יש חשיבות בהבנה האם יש לשנות טיפולים בתגובה למגיפה COVID-19.
צוות אונקולוגים בינלאומי ביצע סקר מקוון בקרב רופאים המעורבים בטיפול ב-mccRCC שכלל 41 רופאים מומחים. השאלות התמקדו בהשוואה בין החלטות בנוגע לדפוס הטיפול שלא בזמן המגיפה ולשינויים בטיפול המערכתי (סיסטמי) במהלך מגיפת ה-COVID-19.
עבור מרבית המומחים (73%), השילוב בין קטגוריית הסיכון (על פי הדירוג הבינלאומי לקרצינומה כלייתית גרורתית של IMDC) לבין מצבו הגופני של המטופל היוו שני הגורמים החשובים לקבלת ההחלטות.
לפני המגיפה, הבחירה העיקרית בטיפול בקרב חולים עם סיכון נמוך היתה pembrolizumab/axitinib עבור 53% מהמומחים. כ-13% מהמומחים העדיפו avelumab/axitinib, sunitinib ו-pazopanib - כל אחת משלוש קבוצות אלו. עם זאת, במהלך המגיפה, משטרי טיפול שכללו ICI נבחרו בתדירות נמוכה יותר ובמקומם הוכנסו טיפולים במעכבי טירוזין קינאז (TKI) בעיקר סוניטיניב או פזופניב (35%).
כמו כן לפני המגיפה, במקרה של חולים במצב גופני טוב אך בקטגוריית סיכון בינונית, מעל 80% מהמומחים בחרו בטיפול ב-ipilimumab/nivolumab. לעומת זאת, בזמן המגיפה, רק 41% בחרו ב-ipilimumab/nivolumab בחולים אלה ובלטה העדפה לתת יותר טיפולי מונותרפיים ב-TKI. מחברי המאמר מדגישים כי בחולים עם שילובי ICI/ICI או ICI/TKI, מרבית הרופאים דיווחו כי בחרו לשנות את משטר הטיפול על ידי הארכת אורך המחזור, כשאשר הם משהים סבב ICI אחד או או אפילו את שניהם.
לסיכום, מסקר המומחים עולה כי בשל מגיפת הקורונה אונקולוגים מומחים ביצעו שינויים משמעותיים בטיפול ב-mccRCC כאשר בין שינויים אלה בלטו מעברים מ-ICI/ICI ל-ICI/TKI או מעבר לטיפול במונותרפיה ב-TKI.
מקור: